6 הבדלים בין לוגו טוב ללוגו יפה
שפה גרפית ולוגו בפרט, נמצא באחד התחומים האפורים הכי גדולים שיש בכל מה שקשור לתמחור, לצורך העניין, מחיר לעיצוב לוגו נע היום בין 300 ש”ח ל8000 ש”ח (פלוס מינוס, יש יותר ויש פחות), אז איך אני כמעצב יודע בכמה אני אמור למכור לוגו?
ראשית, אני אקדים ואומר שההחלטה לתמחר במחיר “גבוה” היא קודם כל אמורה להיות מונעת מזה שהמעצב בעל יכולת עיצובית גבוהה, שנוצרה בדרך כלל מניסיון של כמה שנים טובות, כך שהמעצב יכול לנצל את היכולות שלו לדעת לאמת על עבודותיו את כל הסטנדרטים שעיצוב לוגו צריך לעמוד בהם.
1) מחקר – לפני שאכנס לרמה האסתטית שהלוגו אמור לעמוד בו, נתחיל עם המסר, לפני תחילת עבודה על לוגו חייב להיות מחקר ויזואלי ומקצועי על תחום העיסוק של הלקוח שלנו, ניקח לדוגמה לקוח שלי, שפותח יקב סנגריה (יין פירותי), מחקר ויזואלי יהיה מאיפה מגיעה הסנגריה (ספרד\פורטוגל)? איזה ויזואליים אפשר לקחת כהשראה מהתרבות שלהם? ממה בנויה פיזית סנגריה ואיך זה יכול לשמש אותי ויזואלית? אלו רק שאלות מעטות על המחקר הויזואלי, במחקר זה אפשר להגיע לעובי הקורה וזה יכול לקחת המון זמן, עם זאת כדאי תמיד לקחת צעד אחורה ולשים לב שהמסקנות העמוקות שהגענו אליהן יתורגמו בהמשך למשהו מופשט שלא מסבך את הקהל יעד. דוגמאות קטנות למחקר ויזואלי והשפעותיו על הלוגו בתהליך המיתוג ל”פליס”:
מחקר מקצועי יהיה מחקר יותר פרקטי שבו נהיה חייבים לדעת מי הקהל יעד (עדיף לכמה שיותר מצומצם, טוב: סטודנטיות בגילאי 20-30 מאזור הצפון | לא טוב: ישראלים), נדע מי המתחרים כדי לגרום ללקוח להיות כמה שיותר מבודל, נדע את היתרונות, הייחודיות והערכים העליונים של הלקוח כדי לדעת מה להבליט (כי זה בסוף מה שחשוב), חשוב גם שהלקוח ידע מה החסרונות שלו מול מתחריו, ככה נדע מה לא להבליט (מהסיבה שהוא לא באמת טוב בזה).
ניתן להשיג שאלות מחקר ללקוח ובניית בריף ברחבי האינטרנט בחיפוש מהיר, המחקר יכול לקחת זמן ויכול גם להיות מהיר, זה תלוי הרבה בלקוח, יש לקוחות חדים מאוד שיודעים בדיוק את המודל העסקי שלהם וכל שאלה שתשאלו הם יענו ישר, ויש לקוחות שמה לעשות – צריך לדלות מהם מידע בכוח וכל שאלה הם יצטרכו לקחת את הזמן לחשוב, הכי חשוב: לא לוותר ללקוח, הוא חייב! לתת לנו את כל המידע שנצטרך, המחקר הוא רוב ההבדל בין מיתוג יפה למיתוג יעיל (ולוגו בפרט), וכמובן שאחרי כל החלק של המחקר, מגיעים למסקנות ובעקבותן מגיע הקונספט והסקיצות.
2) User tasting – כן, אני יודע שזה מושג שקשור לUI UX, אבל בעיניי הוא חשוב ביותר גם במיתוג ועיצוב לוגו בפרט, מה הוא בעצם אומר? שאחרי שסיימתם לוגו או כמה גרסאות גמורות, חייבים לראות מה התגובות של אנשים ללוגו, כמה שיותר אנשים מכל הסוגים, גם לחפש את הקהל יעד הספציפי של הלקוח, גם אנשי מקצוע (מעצבים) וגם כל הסביבה והחברים, אתם לא תאמינו כמה טעויות אנשים שלא ציפיתם מהם ימצאו לכם, הרעיונות הכי טובים שלי נפלו בשניה כי אנשים אחרים הבינו שזה יותר מדי דומה למשהו מאוד מוכר, או שזה לא באמת טוב כמו שאני חושב שזה.
אני ממליץ ממש לכתוב את הביקורות, ולדעת איזה מהן נאמרות בכמות גדולה ואיזה ביקורת היא פרי דמיונו של אדם יחיד מתוך 40 נשאלים (כן, זה הכמויות).
3) בדיקת חללים – כשאני אומר חללים, אני מתכוון למרחק בין אלמנטים, לכמות כהה מול כמות בהיר בלוגו וכל הקשור בזה, בקיצור – שיש הרמוניה ויזואלית בלוגו.
אני אוהב לעבוד בשלב זה בשחור לבן (קונטרסט גבוה) כי זה המון פעמים הפרמטר הבולט ביותר לאם חללים מאוזנים או לא, אם כי אגיד שזיהוי בעיות בחללים ברמת הדקויות ידרוש המון ניסיון ורגישות, ולפעמים שווה להקדיש על השלב הזה המון זמן גם אם על פניו זה נראה שהלוגו מאוזן, מה אמליץ לעשות כדי למצוא בעיות? להדפיס את הלוגו, בגודל ענק, גדול, בינוני, קטן, וממש קטן (אתם תופתעו לגלות איזה בעיות איזון אפשר לראות בהדפסה), לשים את הלוגו על תמונה, להראות למעצבים אחרים את הלוגו עם השאלה הספציפית “יש משהו ויזואלי שמפריע לך בלוגו?”
4) דיוק אופטי – מתמטי – השלב אחרי בדיקת החללים, זה כמו שנגר מזיז קרש על קרש ורק שהוא רואה שזה יושב בול – הוא שם בורג, זה הדיוק אופטי – מתמטי, יש מעצבים שיגידו שזה לא פרמטר כזה חשוב ואולי בנסיבות מסוימות הוא פחות קריטי, אבל מבחינתי אי אפשר לשלוח ללקוח לוגו שלא עבר דיוקים ברמה האופטית – מתמטית, זה נושא שאכתוב עליו מאמר שלם בעתיד ולכן לא אכנס ממש בהגדרה למה זה דיוק אופטי – מתמטי, אבל להלן דוגמה לזה בלוגו שעיצבתי לDevim – Cloud hosting:
5) התאמת הלוגו לצרכי הלקוח – למעצב יש המון אחראיות על הכתפיים כשהוא מציג ללקוח לוגו ואומר לו “זה הלוגו שלך, הוא יתאים בול למה שאתה צריך”, בכל זאת – אם הלקוח שילם כלכך הרבה כסף, הוא סומך עלינו שלא יהיו נפילות בעתיד.
אז שווה לבדוק את הלוגו על כמה שיותר אלמנטים מתחום הלקוח, אם לדוגמה מעצבים לוגו לאפליקציה – אז לנסות אותה בכמה שיותר וריאציות שהיא תופיע בהן בעתיד (על מסך כמובן, כסימבול אפליקציה, כלוגו בדף באפליקציה וכך הלאה).
6) שפה גרפית – למרות שכל הפרמטרים חשובים, זה לדעתי הכי חשוב, אני אקדים ואומר שני דברים, הראשון הוא שתמיד כדאי לנסות לא לתמחר לוגו לבדו, גם כי אם תהליך העבודה על הלוגו יהיה מעמיק וטוב הוא יגיע עם שפה גרפית מסוימת, או לפחות מחשבה על זה, והדבר השני הוא כי הלקוח כנראה לא יצליח לחלץ שפה גרפית לבד מלוגו, הוא לא ישתמש בו נכון סביר להניח (וזה מובן, זה לא המקצוע שלו), לכן זה לא פייר לא להביא ללקוח לוגו בודד ללא ספר מותג עם DNA גרפי מסוים וחוקים קונקרטיים על איך להתנהל גרפית.
יש מעצבים שאפילו עובדים על השפה הגרפית ועם תהליך העבודה על השפה מגיע גם הלוגו, כל הדרכים מקובלות ונכונות רק במידה ובאמת הלוגו מקושר לשפה גרפית מסוימת וההפך (זה לא חייב אפילו להיות ויזואלית, זה יכול להיות קונספטואלית) ואם הלוגו שנגיש ללקוח לא פוטנציאלי לשפה מסוימת והוא סתם עומד כלוגו יפה לבדו, זה לא יעיל.
לסיכום – חשוב תמיד להתעקש ללמוד, להבין שמה שעשיתי עכשיו זה אולי טוב – אבל בטוח שיש בעיות בזה, השאיפה להשתפר לא נגמרת, ואפשר לשבת על לוגו גם שנה ואפילו יותר, מה שבטוח, זה שלוגו טוב לא לוקח שניה ודורש מחשבה ארוכה גם במקרו וגם במיקרו.
רוצים לשמוע ממני עוד? אשמח לדבר אתכם ולייעץ לכם, צרו קשר עכשיו.